במיוחד להורים לספורטאים בגילאי 11 עד 14
איך 400+ ספורטאים צעירים
הפכו לשחקנים דומיננטיים
על המגרש למרות הלחץ
בלי לשרוף זמן וכסף על אימונים אישיים, בלי להילחם בבן שלך או לגרום לו להרגיש אשם
לפרטים נוספים על אקדמיית ״לחץ כחבר״ 👇🏼
הורים של מתאמנים שלי מספרים
ואם עוד לא הכרנו…
נעים מאוד, אני אלון ספיר
בגיל 15, כשאבא שלי עזב את הבית,
הרגשתי כאילו כל מה שהכרתי פשוט מתפרק.
הייתי הילד השמן עם הדימוי העצמי הנמוך,
זה שמשחק בקבוצות הכי חלשות ומרגיש שקוף ומפוחד.
בגלל שההורים שלי לא הגיעו מרקע ספורטיבי,
כולם מסביב אמרו לי שאין לי שום סיכוי להיות ספורטאי.
ובכל זאת, החלטתי לעשות מעשה קיצוני ועברתי לפנימיית וינגייט.
הקפתי את עצמי בספורטאים
הגעתי לשם בתור הקונוס של הקבוצה,
זה שאמור רק לחטוף מכות כדי שהכוכבים יוכלו לזרוח.
השינוי קרה שנתיים לאחר מכן
כשהחלטתי לעבור לרוסיה.
שם, במגרשים הקפואים ובמשמעת ברזל, הבנתי שהלחץ הוא לא אויב שצריך לברוח ממנו, אלא הדלק הכי עוצמתי שיכול להיות לספורטאי.
למדתי שהידיים הרועדות הן סימן שהגוף מוכן לקרב.
התובנה הזו הפכה אותי מהשחקן
הכי חלש בסגל לקפטן דומיננטי בליגת העל.
היום, אחרי שעבדתי עם יותר מ- 400 ספורטאים,
השליחות שלי היא לתת לילד שלך כלים שלא היו לי, לעזור לו להנות מתקופת גיל ההתבגרות, להאמין בעצמו ולהגשים את החלומות שלו
אני יודע בדיוק איך הוא מרגיש ואני כאן כדי לחסוך לו שנים של תסכול
ולתת לו את הכלים שאני קיבלתי בדרך הקשה…
הכלים להפוך משחקן מוכשר למנהיג
ששולט בגורל שלו על המגרש ובחיים האמיתיים.
זה ישמע לך מוכר…
זה תמיד מתחיל אותו הדבר.
באימון הוא נראה חד ומרוכז. אתה מסתכל עליו מהצד מלא בגאווה.
בטוח שהפעם הוא סוף סוף יביא את כל היכולת שלו למשחק.
אבל אז מגיע המשחק שהוא חיכה לו.
המשחק שהוא התאמן בשבילו.
ופתאום, הכוכב שראית באימון
ביום שלישי פשוט נעלם.
הוא נהיה "שקוף" על המגרש,
בורח מהכדור ומפחד מהצל של עצמו.
פעולות פשוטות שהצליחו לו בעיניים עצומות
באימון הופכות למלחמה קיומית.
שיוריד את הראש ויישבר.
זה נראה כאילו הפוטנציאל שלו
נשאר בחדר ההלבשה, והוא רק מחכה שהזמן יעבור.
ואז מגיעה הנסיעה חזרה הביתה.
אתם יושבים באוטו, הוא שותק ואתה מנסה לגשש עם מילה מעודדת או הערה מקצועית, אבל הוא נאטם.
הראש תקוע בחלון והוא מסתגר בבועה מלא תסכול ואשמה.
ואז אתם מגיעים הביתה, הוא נכנס לחדר וטורק את הדלת.
הוא הופך לעצבני ומרוחק, התסכול מהמגרש מחלחל לכל פינה בבית… וזה משאיר אותך בתחושה של חוסר אונים.
למה זה קורה?
זה לא בגלל מחסור בכישרון או באימונים.
זה קורה כי הלחץ השתלט עליו.
המוח שלו מזהה את המעמד והציפיות כאיום הישרדותי, הגוף קופא והכישרון פשוט נעלם.
רוב ההורים עושים את הטעות הקלאסית:
מוסיפים עוד אימון אישי, קונים את הציוד הכי יקר או מנסים להיות ה"יועץ המנטלי" בעצמם, מה שרק מעלה את מפלס הלחץ.
בוא נדבר בכנות…
הבעיה היא בראש, לא בביצוע. עוד אלף זריקות לא יעזרו
כשהידיים רועדות ממחשבות על כישלון.
כשאין חוסן מנטלי, הדבר הראשון שנפגע זאת הטכניקה.
אתה אבא שלו, לא מנטור.
הילד צריך אותך שתתמוך ותיתן לו ביטחון.
כשאתה מנתח לו את המשחק
הוא שומע "אני מאוכזב ממך",
וזה פוגע בקשר הכי חשוב בחיים שלו.
אתה יכול לשלוח אותו לפסיכולוג, אבל פסיכולוג הוא לא ספורטאי. מי שמעולם לא הרגיש את הדופק על 180 לפני מהלך, לא יבין את הבן שלך.
אני יודע בדיוק מה הילד שלך מרגיש
כי אני הייתי הילד הזה.
הייתי הילד השמן וחסר הביטחון
שכולם אמרו עליו שאין לו סיכוי.
ברגע שהפכתי את הלחץ לחבר,
הכל השתנה
לקפטן דומיננטי בליגת העל.
אחרי שעבדתי עם מעל 400 ספורטאים,
אני יודע איך לעזור לבן שלך
להשתמש בלחץ כדי להנהיג ולנצח בזכותו.
הורים מספרים על השינוי של הילד שלהם
איך זה עובד?
אנחנו עובדים בפורמט קבוצתי שיוצר סימולציה לדבר האמיתי.
הילד מוקף בספורטאים בגילו שחווים בדיוק את אותם פחדים, מה שמאלץ אותו לצאת מאזור הנוחות, לפתח כישורים חברתיים ולתרגל מנהיגות בזמן אמת.
האקדמיה עובדת לפי מודל 5 ה-ש:
שחרור הלחץ
שינוי הסיפור
שאיפות
שימוש בחוזקות
שגרת חיים
המערך של האקדמיה:
האקדמיה פועלת במבנה קבוע שחוזר על עצמו בכל חודש
כדי לייצר תהליך עקבי שמביא תוצאות.
תהליך אישי ממוקד (מערך פתיחה)
מפגש קבוצתי בזום (אחת לשבועיים)
אימון פרונטלי (פעם בחודש)
כאן מערכת היחסים של הילד עם לחץ מתחילה להשתנות בפועל.
הילד יוצא מאזור הנוחות שלו, אבל נמצא במסגרת בטוחה שמאפשרת לו להתמודד עם פחדים ולחצים בזמן אמת ולא רק לדבר עליהם.
במהלך האימון הוא מתרגל מצבי משחק אמיתיים, מפתח כישורים חברתיים בלייב, ולומד להגיב ללחץ בצורה שמקדמת אותו במקום לעצור אותו.
המטרה היא להפוך את הלחץ מחסם שמנהל אותו, למנוע שהוא יודע לנהל.
מעטפת ליווי ובקרה (מענה בווטסאפ
ושיחות התקדמות רבעוניות)
בונוס במיוחד בשבילכם!
זום הדרכת הורים (אחת לחודשיים)
זהו תהליך שבו הילד מוקף בסימולציה של חדר הלבשה אמיתי, מפתח כישורים חברתיים
ומתרגל מנהיגות בזמן אמת, כשהוא יודע בדיוק מה מצפה לו בכל שבוע.
שם נבנה הביטחון האמיתי.
חשוב לציין, יש לכם אחריות מלאה !
אני כל כך מאמין בתהליך הזה ובשינוי שהוא מביא,
שאין שום התחייבות לתהליך ואתם יכולים לצאת בכל רגע נתון.
בלי שאלות, אותיות קטנות או כל שטות אחרת.
עד היום אף אחד לא עזב באמצע,
כי כשרואים את הילד פורח , מנהיג בביטחון יוזם
ולוקח אחריות מבינים שהשינוי התחיל
לפרטים נוספים על אקדמיית ״לחץ כחבר״ 👇🏼
הנה מה שאמרו עליי כמה אנשי מקצוע מליגת העל ונבחרת ישראל:
רועי חגאי
גבריאל צ׳יצ׳שווילי
רפי מנקו
למי האקדמיה מתאימה
ולמי עדיף שלא…
האקדמיה לא תתאים לך אם:
%201-1.svg)
ויושב על הספסל גם בעונה הבאה.
בחדר סגור ומבודד בלי אתגרים ותרגולים פרקטיים.
אבל היא כן תתאים לך אם הילד שלך:
%201.svg)
ספורטאים נוספים שידחפו אותו.
זה מה שיש למתאמנים שלי להגיד
כדי לשמור על יחס אישי
יש לך שאלות? לי יש תשובות!
שם תקבלו כלים לתמיכה נכונה בבית, הפחתת מתח משפחתי סביב המשחקים ובניית תקשורת מעצימה.
הקשר האישי וההיכרות עם האתגרים הייחודיים של כל ילד הם מבחינתי המפתח לשינוי אמיתי.
הגשמתי את החלום והפכתי לשחקן מקצועי בבוגרים בליגת העל ובאירופה.
כנגד כל הסיכויים הייתי גם קפטן בקבוצה מובילה בליגת העל.